תצפית חלון משמורת נחל דוד אל ים המלח
טיול במדבר יהודה

עונת החורף היא עונה מצוינת לטיול במדבר יהודה, רק חשוב להקפיד להקשיב לתחזית המטאורולוגית ולא לצאת כשיש חשש לשטפונות.

כשמטיילים במדבר יהודה, יכולים לראות שמש קופחת עם שמיים כחולים אבל בהחלט יכול להגיע גם שטפון, כי אי שם בהרי ירושלים יורד באותו הזמן גשם….

גבולות מדבר יהודה

מדבר יהודה נמצא בצד המזרחי של מדינת ישראל, ממערב לים המלח. הגבול המערבי הוא הרי ירושלים, הגבול הצפוני יהיה באזור נחל אוג והגבול הדרומי נחל פרס (שהוא כאמור אחד מהגבולות הצפוניים של הנגב).

מדבר יהודה איננו שייך לרצועת המדבריות העולמית, הוא מדבר מקומי.

עוד על ההבדלים בין מדבר יהודה לנגב קראו בפוסט מי ידע שיש הבדל בין הנגב למדבר יהודה

מהן אפשרויות הטיול במדבר יהודה?

אמרנו שהגבול המערבי הוא הרי ירושלים, אשר יורדים במצוק אדיר כלפי ים המלח. גובה הרי ירושלים נע בין 800-900 מטרים בערך והירידה היא חדה לים המלח, ל- 400- מטר מתחת לפני הים. המצוק הזה שאנחנו רואים כשאנחנו יורדים מירושלים אל ים המלח, נקרא מצוק ההעתקים.

בשל הטופוגרפיה הזו מדבר יהודה מספק לנו מסלולים אתגריים שבחלקם נדרש לעשות סנפלינג ורובם מסלולים ארוכים, אתגריים מאוד וקוויים. אך יש גם מסלולי משפחות שאפשר להנות מהם. אפרט להלן מגוון אפשרויות לטיול במדבר יהודה:

מסלולים אתגריים למשפחות

נחל אוג

נחל אוג הוא מהנחלים הגדולים של צפון מדבר יהודה וים המלח. והוא גם בין המסלולים הבודדים שמשפחות עם ילדים יכולות להנות ממסלול אתגרי קצר, מעגלי וקליל יחסית וללא צורך בסנפלינג.

ניתן לטייל בנחל במסלול מעגלי המתחיל ומסתיים סמוך לקיבוץ אלמוג וניתן לעשות אותו בעלייה או בירידה.

כאשר בוחרים לטייל בנחל אוג בירידה, מתחילים את המסלול בסימון שבילים כחול, שמתחלף לשחור וכשפוגשים את סימון השבילים הירוק, אז למעשה מתחילים את הירידה בתוך ערוץ הנחל. הירידה היא אתגרית ודורשת שימוש ביתדות וסולמות שקיימים במסלול.

אורך המסלול המעגלי – כ- 3 ק"מ.

מעוניינים לצאת לטיול מודרך במסלול זה? צרו איתי קשר

נחל סלוודורה

אופציה קצרה יותר ופחות עמוסה היא נחל סלוודורה. חשוב לציין שהמסלול הזה חשוף כולו לשמש ועל כן לא מומלץ כלל וכלל לטייל בו בחודשי הקיץ וגם בימים החמים של חודשי האביב והסתיו. בחורף, אסור להיכנס למסלול כאשר יש חשש לשטפונות.

החנייה למסלול זה היא בכביש 90, בצד המערבי ויש להגיע מצפון לדרום בגלל קו הפרדה רציף שלא מאפשר לבאים מדרום לפנות שמאלה אל רחבת החנייה.

מהחנייה יוצאים 2 שבילים – ירוק חול, אנו נעלה בשביל הכחול. כשנגיע למפגש עם סימון שבילים ירוק, נמשיך לטפס במעלה השביל עד שנגיע לעין סלוודורה – מעיין שנקרא על שמו של העץ סלוודורה פרסית שצומח פה באזור (הקטע הזה הוא הלוך-חזור). מענפיו ושורשיו של הסלוודורה הפרסית משתמשים להכנת מברשות שיניים ואף נמצא כי יש בצמח ריכוז גבוה של פלואוריד. לפי המסורת, הנביא מוחמד היה מטהר את חלל פיו לפני תפילה עם ענפיו של עץ זה (כותשים את הענפים והשורשים). "מברשת השיניים" הזאת נקראת בערבית "סיוואק" ויתכן שזה שיבוש של מילה פרסית "מסווק" שפירושה מברשת.

בסיום הביקור במעיין נחזור על עקבותינו וכשנפגוש שוב את השתלבות המסלולים, נמשיך עם השביל הירוק ונפגוש גם ירידה בסולמות וגם הליכה בין בולדרים.

אורך המסלול המעגלי – כ- 2 ק"מ.

מעוניינים לצאת לטיול מודרך במסלול זה? צרו איתי קשר

בעקבות מערכת המצור הרומית - סובב מצדה

אחד המסלולים האתגריים יותר, הן מבחינת האורך שלו והן מבחינת הטיפוס בהתחלה להר אלעזר.

המסלול עובר בכל המחנות הרומים שהקיפו את מצדה בעת המצור עליה בשנת 73 לספירה (אותו סיפור או מיתוס שאנחנו מכירים על רצח והתאבדות המוניים של היהודים ששהו שם לאחר חורבן בית המקדש השני מתוך רצון שלא להיות עבדים של הרומאים).

את המסלול מתחילים בחנייה המזרחית של מצדה (סמוך לים המלח) ועולים בשביל השחור עם השילוט להר אלעזר. הר אלעזר נמצא דרומית למצדה וממנו נשקף נוף יפהפה של מצדה. מהר אלעזר יורדים בשביל ישראל אל החניון המערבי של מצדה – פה ניתן למצוא שירותים מסודרים וניתן למלא מים. את המשך המסלול נעשה על השביל הירוק, השביל הרץ, שהולך על התוואי שככל הנראה הלכו הרומאים מהמחנה המזרחי שהיה המחנה הראשי ומחנה הלינה אל המחנות במערב ששימשו מחנות יום וכל הפעילות לקראת הפריצה למצדה נעשתה שם.

בקצה השביל הרץ חוברים למסלול האדום וחוזרים לנקודת ההתחלה, שם חונה הרכב.

אורך המסלול המעגלי – 7 ק"מ ואיננו כולל ביקור במצדה עצמה. המסלול מתאים לגילאי 10 ומעלה, מיטיבי לכת.

ניתן לעשות ורסיות שונות למסלול זה ולשלב גם ביקור במצדה. למשל:

  • לעלות אל הר אלעזר מהחניון המערבי לעלות דרך הסוללה למצדה ואז לרדת בצד המזרחי בשביל הנחש או ברכבל.
  • לעלות ברכבל או בשביל הנחש מהחניון המזרחי אל מצדה, לרדת בסוללה ולחבור לשביל הרץ, או הפוך (להתחיל בשביל הרץ, לעלות בסוללה ולרדת ברכבל או בשביל הנחש)

ומי שרוצה לצאת איתי לטיול מודרך במצדה כולל או לא כולל שביל הרץ, היכנסו לעמוד הטיול 'מצדה ומערכת המצור הרומית', בדקו מתי התאריך הקרוב והירשמו. או צרו קשר לטיול פרטי

מבט מלמטה אל הארמון הצפוני במצדה
מבט אל מחנות רומיים מהתצפית על הר אלעזר

נחל רום יזרח

בתי ספר רבים עושים את המסלול הזה ודווקא שמעתי חוויות שליליות עליו. כך כשיצאתי אני למסלול הזה, היו לי ציפיות נמוכות ובעיקר רציתי לסמן וי שעשיתי את המסלול כדי שאוכל להדריך בתי ספר שיוצאים למסלול הזה.

אני אישית נהניתי מהמסלול. ובשל השעה המוקדמת שיצאנו אליו גם יצא לנו לראות מגוון רחב של בעלי חיים: יעלים, שפני סלע, קוצן זהוב, טריסטרמיות, סלעית שחורת בטן ותן. ראינו גם עדות להימצאותם של בעלי חיים – עקבות והפרשות.

המסלול מתחיל במפגש שבילים שחור וכחול, בסמוך למצד זוהר ואנו נלך במסלול השחור לכיוון צפון והוא ילווה אותנו עד לסוף המסלול, שכל כולו בנחל יזרח.

במסלול נפגוש את השיטה הסלילנית שצומחת כאן, יחד עם צמחי מדבר נוספים כגון: צלף, מלוח, רכפתן, יפרוק וזוגן ונהנה מצבעוניות של המסלע – החל מלבן בוהק של החוואר וכלה במסלע כהה יותר של דולומיט.

רוב המסלול חשוף לשמש והוא כולל 2 עליות לא הכי קלות. לאחר כמחצית מהמסלול נגיע לחלק בו הולכים בתוך הערוץ שמלא בבולדרים ואותם יש לעבור.

המסלול מסתיים בחלק הצפוני של המלונות הדרומיים של ים המלח, בסככת תצפית יפהפייה שנמצאת בטיילת שנבנתה ומחברת בין המלונות הצפוניים לדרומיים.

אורך המסלול – מסלול קווי של כ- 5.5-6 ק"מ. המסלול מתאים לתקופות הקרירות יותר או בקיץ עם הזריחה ובקצב הליכה מהיר, כדי לצאת מהמסלול עד 9:30, אז הטמפרטורות נוסקות למעלה.

מעוניינים לצאת לטיול מודרך במסלול זה? צרו איתי קשר

שביל הדגים

שביל הדגים נמצא בהר סדום. יש שכוללים את הר סדום במדבר יהודה ויש שמעבירים את הגבול בעין בוקק ואז שביל הדגים לא נכלל במדבר יהודה. לענייננו נתייחס להר סדום כחלק ממדבר יהודה.

המסלול מתחיל בהר סדום ומסתיים סמוך לאשת לוט. זהו מסלול קווי בירידה. מתחילים בטיפוס בשביל הכחול לנקודת תצפית יפה, המשקיפה על ים המלח והרי מואב שבירדן. מנקודת התצפית מתחילים למעשה לרדת עד לנקודת הסיום כאשר בדרך עוברים בנקודת תצפית נוספת ובהמשך נהנה מתצורות טבעיות מהממות שנוצרו כתוצאה מתוצאה של תהליכים גיאולוגיים קדומים, בהם תצורות מלח מרשימות, אשר נוצרו מהתרוממות ההר מעל פני השטח.

בדרך גם אפשר וכדאי לחפש מאובני דגים, עדות לימים בהם ים כיסה כאן את הכל.

אורך המסלול – מסלול קווי בירידה, כ- 3 ק"מ.

ומי שרוצה לצאת איתי לטיול מודרך בשביל הדגים, היכנסו לעמוד הטיול 'מדרימים אל שביל הדגים בהר סדום', בדקו מתי התאריך הקרוב והירשמו, או צרו קשר

שכבות סלע מקומטות בשביל הדגים
גבישי מלח בשביל הדגים

מסלולים עם מים

מתל גורן לנחל דוד (כולל מערת דודים)

זהו אחד המסלולים המאתגרים, היפים והמרעננים גם יחד באזור ים המלח. המסלול מתחיל בטיפוס קשוח מתל גורן, בשביל השחור, על גבי מצוק ההעתקים לעין דוד ועין שולמית. בדרך נעבור גם במקדש הכלקוליתי, שריד מלפני כ- 6,000 שנים. קצת לאחר המפגש הכלקוליתי נפגוש שביל נוסף ושילוט לכיוון מערת דודים. זוהי גיחה הלוך חזור למקום מיוחד ויפיפה וההליכה אליו אתגרית, כולל שביל חלקלק, חציית נחל וירידה באמצעות יתדות אל המערה, שם אפשר גם לטבול במימיו המתוקים של הנחל. בסיום הטבילה נחזור על עקבותינו לנקודת הפיצול ונתחיל לרדת אל נחל דוד. שימו לב, הירידה היא תלולה מאוד ובכלל המסלול מתאים לילדים מגיל 10 מיטיבי לכת.

את המסלול נסיים בשמורת נחל דוד.

אורך המסלול הקווי כ- 5 ק"מ. ניתן להחנות את הרכב בשמורת נחל דוד וללכת ברגל על שביל נוח אל תל גורן, כ- 1.5 ק"מ.

מעוניינים לצאת לטיול מודרך במסלול זה? צרו איתי קשר

עין בוקק - מסלול אתגרי

מול מלונות ים המלח, כשבאים מדרום, תבחינו בצד שמאל במצד עתיק מבצבץ. לא רחוק ממנו יש תחנת דלק והוסדרה חנייה. מהחנייה יוצא סימון שבילים אדום, בו נתחיל ללכת. עד שנגיע לעין נואית ("המעיין הרומאי") הסמוך למצד בוקק. המעיין כיום לא נובע, אך הצמחייה שצומחת מעידה על מים קרוב לפני הקרקע. המצד הסמוך הוקם במאה ה-4 לספירה, והוא היה חלק משרשרת מבצרים שהגנו על הגבול מדרום ושנקראו "לימס פלשתינה".

נמשיך בשביל האדום עד אשר נפגוש את השביל השחור ונתחיל לרדת בו בתלילות לכיוון עין בוקק. הירידה אל המעיין דורשת שימוש ביתדות והיא מהנה מאוד למשפחות. בעיקר לאור העובדה שבסיום הירידה תוכלו להתרענן במי המעיין. זה הזמן להחליף לנעלי הליכה במים שכן ההליכה חזרה לכיוון האוטו עוברת ברובה בתוך המים. לא לדאוג, זה לא עמוק.

כשרואים כבר את הכביש הראשי (כביש 90) תסתכלו שמאלה ותחפשו את השביל איתו אתם יכולים לחזור למכונית.

אורך המסלול – כ- 4.5 ק"מ

מעוניינים לצאת לטיול מודרך במסלול זה? צרו איתי קשר

אתרים ארכיאולוגיים

גן לאומי קומראן

גן לאומי קומראן מציג את ההתיישבות היהודית במדבר בתקופת בית שני, החל מהמאה ה-2 לפני הספירה, אז התיישבו בני כת האיסיים או בשמם הנוסף כת היחד, או כת המדבר. כת הנודעת בקיצוניותה הדתית ובחיים המשותפים של חבריה (גברים בלבד).

חברי הכת הם אלה שכתבו את המגילות הגנוזות שנחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה במאה ה-20, מהן ניתן ללמוד על חייהם של חברי הכת.

בנוסף, יש המאמינים שיוחנן המטביל (שהטביל את ישוע בנהר הירדן) חי תקופה מסויימת עם חברי הכת. אומרים שחברי הכת היו בני האור שתפקידם להילחם בבני החושך. על בני האור ובני החושך אנו למדים ממגילת מלחמת בני האור בבני החושך שנמצאה במערות בקומראן והיא כוללת נבואה אפוקליפטית על המלחמה האחרונה והסופית בין בני האור לבני החושך ובסופה ינצחו בני האור ויביאו לסילוק כל הרוע מהעולם.

בני האור כוללים את שבטי לוי, בנימין ויהודה ובני החושך כוללים את אויבי ישראל: בני אדום, מואב, עמון, העמלקים, הפלשתים ובני אשור.

גן לאומי קומראן הינו אתר של רשות הטבע והגנים ועל כן הכניסה אליו כרוכה בתשלום. ההגעה היא מכביש 90.

מעוניינים לצאת לסיור מודרך? צרו איתי קשר

מצדה

קצרה היריעה מלכתוב על אתר מצדה, כולנו גדלנו על סיפור מצדה, על סיפור ההתאבדות של היהודים, העיקר לא ליפול בשבי של הרומאים. אבל לא רק זה הסיפור של מצדה. באתר ניתן לראות את השרידים הארכיאולוגיים של הבנייה המטורפת של הורדוס, הן של הארמון הצפוני שלו, על כל תפארתו והן של מערכת המים המדהימה שהוא בנה שם. בנוסף, גן לאומי מצדה הוכרז על ידי UNESSCO כאתר מורשת עולמית בשל השתמרותה המדהימה של מערכת מצור רומאית, המקיפה את כל מצדה. ניתן לשלב ביקור הן באתר מצדה (למעלה) והן בשרידי המחנות הרומיים או ללכת בשביל הרץ, בו רצו החיילים הרומאים מהצד המערבי שלמרגלות ההר, אל הצד המזרחי.

לאתר מצדה יש 2 אפשרויות הגעה:

  1. מכיוון ערד – עלייה מהצד המערבי של ההר, על גבי הסוללה (שרידי הסוללה שבנו הרומאים כדי להבקיע את חומות מצדה ולכבוש את המקום)
  2. מכיוון ים המלח – מכיוון מזרח, באמצעות שביל הנחש או עלייה ברכבל

אתר מצדה הינו אתר של רשות הטבע והגנים ועל כן הכניסה כרוכה בתשלום. יש תשלום נוסף על השימוש ברכבל.

מעוניינים לצאת לסיור מודרך? צרו איתי קשר

בית הכנסת העתיק בעין גדי

עין גדי מוזכרת בתנ"ך מס' פעמים. ההתיישבות בעין גדי ידועה עוד מתקופת הברונזה (סביב 3600 לפנה"ס ועד 1200 לפנה"ס), אך העדויות הארכיאולוגיות שיש לנו הם מהמאה ה- 8 לפנה"ס, תקופת בית ראשון (או תקופת המלוכה).

בית הכנסת העתיק שנמצא כאן מתוארך למאה ה- 5 לספירה – לתקופה הביזנטית, תקופה בה היתה התיישבות יהודית בעין גדי, יריחו, עזה, מעון, חברון ועוד.

במקום ניתן לראות את בית הכנסת ורצפת הפסיפס שלו אשר אחת מהן מתארת את כללי ההתנהגות לחברי עין גדי ויתכן אף שיש אזכור לסוד האפרסמון (אחד הבשמים הידועים שיצאו מהמרחב פה עוד בימי בית שני).

בבית הכנסת העתיק ניתן לבקר במסגרת הכניסה לנחל דוד ונחל ערוגות. המקום הוא אתר של רשות הטבע והגנים ועל כן הכניסה כרוכה בתשלום.

מעוניינים לצאת לסיור מודרך? צרו איתי קשר

גלריית תמונות

דילוג לתוכן